מקור משנה פרה י״ב:ג׳
3 נִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת עַל דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה וְהִזָּה עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, אִם יֵשׁ בָּאֵזוֹב, לֹא יִשְׁנֶה. עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, וְהִזָּה עַל דָּבָר שֶׁמְּקַבֵּל טֻמְאָה, אִם יֵשׁ בָּאֵזוֹב, יִשְׁנֶה. עַל הָאָדָם, וְהִזָּה עַל הַבְּהֵמָה, אִם יֵשׁ בָּאֵזוֹב, לֹא יִשְׁנֶה. עַל הַבְּהֵמָה, וְהִזָּה עַל הָאָדָם, אִם יֵשׁ בָּאֵזוֹב, יִשְׁנֶה. הַמַּיִם הַמְנַטְּפִים, כְּשֵׁרִים. לְפִיכָךְ הֵם מְטַמְּאִין לְשֵׁם מֵי חַטָּאת:
פירוש אליהו רבא על משנה פרה י״ב:ג׳
3 נתכוין כו'. אם נתכוין להזות על דבר הראוי להזאה שהוא מקבל טומאה והזה על דבר שאינו ראוי להזאה כלל שאינו מקבל טומאה כמו בהמה דסיפא:
4 אם יש באזוב לא ישנה. כלומר לא ישנה לא יזה עוד ממים הנשארין באזוב דנפסלו המים מלהזות בהן עוד הואיל והזה על דבר שאינו ראוי להזייה והכי תניא בתוספתא לשם דבר שהוא ראוי להזייה והזה על דבר שאינו ראוי להזייה על הע"א ועל הבהמה ועל עריבה של אבן המים הנוטפין טמאים ופסולין מלהזות אם יש באזוב לא ישנה:
5 על דבר שאינו מקבל טומאה. שאינו ראוי להזאה:
6 והזה על דבר שמקבל טומאה. ואע"פ שאינו צריך להזאה שלא נטמא אלא שהוא ראוי להזאה שהוא מקבל טומאה:
7 אם יש באזוב ישנה. ישנה ויזה ממים הנשארין באזוב שלא נפסלו מלהזות בכוונתו הואיל והזה על דבר הראוי להזות: